גיאורגיה במבט חטוף
שם רשמי: גיאורגיה
שם מקומי: סקרטוולו (Sak'art'velo)
מיקום גיאוגרפי וגודל: גיאורגיה ממוקמת בתפר שבין אירופה ואסיה. גודלה כגודלה של שוויץ, והיא משתרעת על שטח של 69,700 קמ"ר בין הים השחור לים הכספי. היא גובלת במדינות: טורקיה, רוסיה, ארמניה ואזרבייג'ן.
ממשל: דמוקרטיה נשיאותית פרלמנטרית.
שפה כתובה (אלפאבת): השפה הגיאורגית, בת כ-2500 שנים, היא בין 14 סוגי הכתב הקיימים בעולם והיא כוללת 33 תווים.
בשפה הגיאורגית גיאורגיה מתוארת כ-Sak'art'velo, ובלטינית – גיאורגיה (Georgia).
אוכלוסיה: 4.6 מיליון תושבים.
עיר בירה: טביליסי, 1.3 מיליון תושבים
גיאוגרפיה
גיאורגיה, אחת מהארצות הקדומות בעולם, ממוקמת בצומת הדרכים שבין אירופה לאסיה. היא נתברכה בנופים מגוונים ביותר, ומשתרעת בעיקר למרגלותיהם של הרי הקווקז. בצפון היא גובלת ברוסיה, בדרום – בטורקיה ובארמניה. בגבולה המזרחי נמצאת אזרבייג'ן. לאורך מרכזה של גיאורגיה נמצא רכס הרי סוראמי, אשר למעשה מחלק את גיאורגיה לשני אזורי אקלים: המערב הסוב-טרופי והמזרח הגבוה והקריר יותר. כל זאת, יחד עם רכס ההרים האימריים, מסייע בשימור שלושה דיאלקטים שונים השייכים למשפחת השפות הגיאורגיות. גבולה המערבי של גיאורגיה מוגדר על ידי רצועת החוף של הים השחור.
שני נהרות גדולים בעלי נוכחות בולטת חוצים את פיסת נוף פוריה זו: נהר המטקווארי במזרח ונהר הריוני במערב. מקורותיהם של שני הנהרות גבוה בהרים. המטקווארי נשפך לים הכספי, בעוד שהריוני – לים השחור, ובשפכו שוכנת עיר הנמל הגיאורגית פוטי.
היסטוריה
גיאורגיה היא מן הארצות שידעה כיבושים ופלישות רבים לתחומיה. אולם, באופן אירוני, הדבר סייע בשימור תרבותה המסורתית – הודות להריה הגבוהים. אייקונים וחפצים בעלי ערך שלא יסולא בפז הוברחו לאזורים ההרריים המיושבים ברגע שבו נתגלו סימני התקיפה הראשונים. רבים מן העמקים למרגלות ההרים למעשה נעלמו מעיניהם של הפולשים, וכך ניצלו מכיבוש. לאחר שהנוכחות הצבאית נעלמה, האוצרות הושבו למקומם המקורי, והדבר אפשר את שימורה של התרבות לאורך השנים. כתוצאה מכך, רבים מציורי הפרסקו הגיאורגים המפורסמים עודם מצויים בכפרים מבודדים בהרים. תחילת ההיסטוריה המתועדת של גיאורגיה לפני 3000 שנה. ההומיניד של דמאניסי שנתגלה למרגלות הר לסר, מהווה חוליה מקשרת בת 1.8 מיליון שנה, אשר הייתה נחוצה להשלמת התמונה בנוגע לנדידת האנושות הראשונה מאפריקה לאירופה. לא מפתיע, אם כן, למצוא מושבות פרה-היסטוריות ואתרים ארכיאולוגיים בלב ליבה של גיאורגיה.
השפה הגיאורגית היא אחת מן השפות העתיקות ביותר שעדיין מדוברות בעולם, על הכתב הייחודי שלה. הכתב הגיאורגי נראה לראשונה במאה החמישית לספירה. דוגמאות לכתב ניתן למצוא אפילו במקומות מרוחקים כדוגמת פלשתינה, במנזר הצלב הקדוש הגיאורגי, ואף באזור מדבר בית-לחם (ביר-אל-קאת'). אחת מדוגמאות הכתב המוקדמות בתוך גיאורגיה היא כנסיית סיוני בבולניסי, מעט דרומית לטביליסי.
כמדינה הגובלת באימפריות הגדולות, גיאורגיה שימשה משחר ההיסטוריה מוקד משיכה לצבאות חזקים. מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה ה-18 אחרי הספירה, היוונים, הרומאים, הפרסים, הערבים והעות'מאנים – כולם פלשו אל תחומי מדינה יפה זו.
למרות ההיסטוריה הסוערת וההפכפכה שלה, גיאורגיה הצליחה לשמור על שלטון מלוכני יחיד ויציב מימי המאה ה-12. המלך דוד אחמשנבלי (דוד הבנאי), 1089-1125, היה הבולט במלכי האומה והצעיד אותה אל עבר תור הזהב שלה. שיא הפריחה הגיע בתקופת מלוכתה של המלכה תמר (1184-1213), התקופה שבה גיאורגיה נהנתה מרנסנס תרבותי. עדות לפריחה תרבותית זו היא בניית המנזרים, התפתחות אומנות ציורי הפרסקו והעיצובים הקישוטיים. כנסיות מקושטות בעושר יוצא דופן החלו לצוץ ברחבי הארץ, רבות מהן בראש ההרים, והן עומדות איתנות גם בימינו אנו.
(מחוזותיה של גיאורגיה- מפה)
תקופת הקולוניאליזם האחרונה של גיאורגיה, ימי השלטון הרוסי, החלה בשנת 1801. כתוצאה מכך, גיאורגיה השתייכה משך כמעט 200 שנה לאימפריה הרוסית: בתחילה כפרובינציה רוסית (guberniya), ומאוחר יותר, לאחר המהפכה הקומוניסטית, כרפובליקה סובייטית. אולם אף בעידן המודרני היא המשיכה עם יכולתה לשמר את עצמה – בעודה שומרת על שפתה המקורית, דתה ותרבותה.
בשנת 1991 המועצה העליונה של רפובליקת גיאורגיה הצהירה על עצמאותה והיפרדותה מן הגוש הסובייטי (ברית המועצות). שנה לאחר מכן, גיאורגיה נהייתה למדינה ה-179 במספר של האומות המאוחדות.
בנובמבר 2003 התנועה הדמוקרטית והבלתי אלימה "מהפכת הוורד" (Rose Revolution) הצעידה צעד אחד קדימה את תהליך ההגדרה העצמית של האומה. כיום גיאורגיה היא דמוקרטיה נשיאותית, והיא מובלת על ידי הנשיא הצעיר מיכאיל סאאקשווילי.
באוגוסט 2008 כוחות רוסיים תקפו את הטריטוריה הגיאורגית, ונגרם נזק רב למדינה ולכלכלתה. המלחמה נמשכה 5 ימים. גיאורגיה הצליחה להתגבר על נזקי התוקפנות, והשיבה לעצמה במהרה את יציבותה ואת קצב התפתחותה המואץ.
תרבות
הגיאורגים גאים מאד במסורת השירה הפוליפונית שלהם. סגנון השירה הייחודי והמעט דיסוננסי לוקח את המאזין הרחק אל הנופים ההרריים של הפרה-היסטוריה. מקורה של שירה זו אינו ידוע. ההיסטוריון היווני סטארבו מתעד בכתביו את השירה בכמה קולות של הגיאורגים הרוכבים אלי קרב עוד במאה הראשונה לפני הספירה. המעניין ביותר עבור המבקר הוא העובדה שהשירה בעלת שלוש ההרמוניות מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות המודרנית, לא רק בכנסיות ובמנזרים, אלא גם סביב השולחן הגיאורגי.
הריקוד הגיאורגי המסורתי, בדומה לשירה הפוליפונית, נותר ייצוא תרבותי משמעותי. להקת המחול הגיאורגית הלאומית נמצאת בסיבובי הופעות עולמיים משך מרבית ימות השנה.
כמעט כל ילד גיאורגי לומד מחול מסורתי בבית הספר, והילדים רוקדים באנרגטיות מתפרצת כשם שעושים זאת המבוגרים. מעטות ממסורות הריקוד הגבריות הקיימות מצטיינות באיכות כה דרמטית, והדבר נכון גם לגבי יפי התלבושות והעידון של הריקוד הנשי.
הופעות מחול שכיחות מאד במדינה, ונצרבות בתודעת המבקר כאחד מן הזכרונות החזקים ביותר.
פארקים לאומיים
גיאורגיה, מדינה קטנה המשתרעת על שטח של 69,700 קמ"ר בולטת בין מדינות העולם בזכות העושר והמגוון שבנופיה. נדיר למצוא ביצות סוב-טרופיות, אזורים חצי מדבריים, חופי ים, אזורים הררים גבוהים ופסגות מושלגות המרוכזים כולם בטווח של כמאה קילומטרים. לכך מתווספת העובדה שכ-40% משטחה של גיאורגיה עודם מיוערים - חלק נכבד מאזורים מיוערים אלו טבעי ובתולי לחלוטין – וניתן להבין בנקל את חשיבותו של מוסד שימור הטבע והגדרת האזורים המוגנים במדינה. בין האזורים הללו ניתן למצוא חמישה פארקים לאומיים, כאשר לכל אחד מהם עקבות מתמשכים: פארק לאומי בורג'ומי-חאראגולי במרכזה של גיאורגיה; אזורי הביצות של קולהטיה במערב; הפארק הלאומי טושטי בסמוך לגבול דגסטאן; והנופים הפראיים של של הפארקים הלאומיים לאגודחי ו-ואשלובאני בדרום מזרח.
גלו את העבר הרחוק, חוו את המחזה המרהיב!
בודדות הן המדינות הקטנות ברחבי העולם המציעות למבקר בהן שפע גדול של אפשרויות כגיאורגיה.
גיאורגיה, מדינה בגודלה של שוויץ, יכולה להתפאר בכמה מן ההרים הגבוהים באירופה, במסלולי הליכה מדהימים, במבחר סוגי ענבים מקומיים עשיר יותר מבכל מקום אחר (עם תרבות יין נלווית); באדריכלות מופלאה של מגדלי שמירה מאבן, מרפסות אבן מגולפות וכנסיות ובתוכן ציורי פרסקו מרשימים.
כל זאת, יחד עם אקלים ים-תיכוני ועם הכנסת האורחים הגיאורגית המהוללת, יוצר יעד תיירות ייחודי.
בואו וגלו אותו בעצמכם!
אתרים תיירותיים
מצודת גוניו (המאה השביעית-המאה השמינית לספירה)
מצודת גוניו, הידועה בשמה הקודם כאפסארון, נמצאת 12 קילומטרים דרומית לבאטומי על חופי הים השחור. התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר של המצודה הוא מן המאה הראשונה לפני הספירה, בתקופה היוונית-רומית. היותו של האזור מקור ל"זהב של גוניו" ולמספר ממצאים ארכיאולוגיים, גרמה לכך שנתגלה עניין רב במצודה מצד ערי הרפובליקה של איטליה, ובמאה ה-16 היא נכבשה על ידי העות'מאנים.
קתדרלת בגראט (המאה העשירית-המאה ה-11 לספירה)
הקתדרלה של דורמיציון בעלת הכיפה המצולבת המשקיפה על העיר קוטאיסי נבנתה במאה ה-11 בתקופת מלוכתו של המלך בגראט השלישי. הקתדרלה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי בשנת 1994 הודות למידותיה העצומות והמרשימות, לקומפוזיציה הנוצרת בחזיתה ולגילופים הייחודיים.
מנזר גלאטי (המאה ה-12 לספירה)
מתחם זה, המצטיין בהיותו שמור היטב בצורה מעוררת התפעלות, נבנה בהוראתו של המלך דוד אחמשנבלי (דוד הבנאי) בשנת 1106, ומהווה אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר לאדריכלות ימי הביניים בגיאורגיה. הקירות הפנימיים מחופים, מן הרצפה ועד לתקרה, בציורי פרסקו עזי צבע שצוירו בימי הקמתה של הכנסייה. במקור, הייתה בגלאטי אקדמיה בעלת מוניטין שנפוץ ברחבי הקווקז ומעבר לו.
מסטיה (ימי הביניים)
בתור המרכז האדמיניסטרטיבי של אזור רמת סוונטי הדרמטי, עיירה קטנה זו ניצבת כמונומנט רב רושם של התכנון הארכיטקטוני הגיאורגי. המגדלים הסוונטיים של מסטיה מתנוססים כיער סלעים תחת הריה הגבוהים ביותר של גיאורגיה, ויש בה מבחר קטן אך מצוין של מוזיאונים, כולל מוזיאון ההיסטוריה והאתנוגרפיה החדש. בסמוך נמצאת כנסיית מצחברישי העטורה ציורי פרסקו נפלאים.
אושגולי
הכפר אושגולי הציורי הוא המבודד ביותר במחוז סוונטי, והוא ייחודי לא רק בזכות אוסף המגדלים מתקופת ימי הביניים שבו, אלא גם הודות לגובה שבו הוא שוכן (2300 מטרים מעל גובה פני הים). אושגולי נחשב לכפר הגבוה ביותר בכל רחבי אירופה, ולכן מרבית ימות השנה הוא מושלג. ביום ששוררת בו ראות טובה, הכפר צופה ישירות אל עבר ההר הגבוה ביותר בגיאורגיה, ההר סחארה (5068 מטרים).
ניקורצמינדה (המאה ה-11)
כנסיית ניקורצמינדה היפהפיה בעלת הכיפה הנמצאת בראצ'ה נבנתה בין השנים 1010 ו-1014, בתקופת המלוכה של המלך בגראט השלישי. חזית הכנסייה מעוטרת בעושר של גילופים, המייצרים את דמותם של קדושים ושל בעלי חיים, דמויות שניתן להבחין בהן גם בציורי הפרסקו הנפלאים בפנים הכנסייה.
ורדזיה (המאה ה-12- המאה ה-13)
מנזר זה, החצוב בצוקי הסלע המשופעים ומתנוסס מעל העמק והנהר, יוצר מבנה בגובה 13 מפלסים. היצירה המרכזית במנזר זה, המכיל 250 מערות, הוא המתחם המלכותי שנבנה במהלך תקופת מלוכתה של המלכה תמר (בשנים 1184 ו-1213). הכנסייה המרכזית חצובה אל תוך הסלע, וקירותיה משמשים מעין קנבס לאחד משלושת הדיוקנאות הקיימים של המלכה תמר שצוירו במהלך תקופת חייה.
שאטילי (ימי הביניים)
כפר חווסורטיאן המבודד בשאטילי משמש דוגמא יוצאת דופן וייחודית לתכנון מצודות.
הכפר הממוקם במורדות הצפוניים של הרי הקווקז מעבר לדרך גבוהה מורכב מכ-60 מגדלים המקובצים באופן המדמה אותם למבנה מגונן אחד.
כנסיית השילוש הקדוש של גרגטי
כנסיית השילוש הקדוש של גרגטי ניצבת בחדות על גבעה מתחת להר הגבוה קזבק (5033 מטרים). האבנים שמהן נבנתה הכנסייה לפני כ-600 שנה ספגו פגיעות חוזרות ונשנות, נזקי גשם ופלישות, וכיום היא ניצבת כסמל גאווה לאיתנות של גיאורגיה בעיתות מצוקה. הכנסייה כמוה כתמונה מושלמת שצילם צלם.
אנאנורי (המאה ה-17)
מבצר אנאנורי ניצב לצדה של הדרך הצבאית הגיאורגית המשקיפה אל עבר אגם גדול. קירות האבן האיתנים שלו מגנים על שתי כנסיות, מגדל שמירה, מעיין ומאגר מים. חזית הכנסייה הראשית מעוטרת בגילופים דמויי חיות, פרחים ודוגמאות בסגנון קלטי.
אופליסציחה (המאה השישית לפני הספירה עד המאה ה-14 אחרי הספירה)
מתחם המערות הטבעיות של אופליסציחה היה מיושב עוד מהימים שקדמו לנצרות.
המתחם הממוקם על גבעה המשקיפה לנהר שימש כמרכז סחר חשוב על דרך המשי ההיסטורית עד המאה ה-12. כיום כנסייה קטנה ניצבת בראש המתחם ומושכת תיירים ומקומיים כאחד.
מנזר ג'ווארי (המאה החמישית-המאה השישית)
כנסיית ג'ווארי (הצלב הקדוש) העתיקה המשקיפה על בירתה הקודמת של גיאורגיה, מצחטה, מתנוססת לראווה על ראש גבעה. הכנסייה הנראית למרחקים מסמלת את חשיבותו של מבנה דת זה עבור כל הגיאורגים, וצופה אל עבר התפצלותם של שני נהרות, נהר אראגווי ונהר מטקווארי.
אלאוורדי (המאה ה-11)
כנסייה גדולת מימדים זו, בעלת הכיפה המצולבת, נבנתה במקור במאה השישית להנצחת ג'ורג' הקדוש. המבנה הקיים נבנה במחצית הראשונה של המאה ה-11. הכנסייה המתנשאת לגובה של 50 מטרים נצפית היטב ממרחק קילומטרים, מוקפת כרמים, ומשמשת דוגמא מובהקת לארכיטקטורה של מחוז קאחטי.
קתדרלת סווטיצחובלי (המאה ה-11)
קתדרלת סווטיצחובלי ("עמוד החיים") המרשימה נבנתה על חורבותיו של מקדש זואסטריאני כדי לציין את המרת דתה של גיאורגיה לנצרות בשנת 337 אחרי הספירה. מדובר במבנה הגדול ביותר בגיאורגיה, ועל קירותיו הפנימיים המתנשאים לגובה ניתן לצפות בציורי פרסקו נפלאים ובלתי שגרתיים. בניין מופלא זה שימש לאורך המאות הקודמות כאתר ההכתרה והקבורה של המונרכים של גיאורגיה.
דמאניסי (המאה השישית)
הכפר דמאניסי הממוקם למרגלותיו של הר לסר מפורסם הודות לבאסיליקה בעלת שלוש הכנסיות שנבנתה במאה השישית לספירה. סמוך לקירות החצובים של הבאסיליקה נמצא אתר החפירות הארכיאולוגי שזכה לפרסום עולמי בזכות גילוי ההומיניד של דמאניסי. תגלית מופלאה זו, בת 1.8 מיליון שנה, מהווה כעת החוליה החסרה בין אפריקה לאירופאים הראשונים.
דוד גארג'י (מאה שישית)
מתחם עצום מימדים זה, המכיל מנזרים הממוקמים במערות, נמצא באזור החצי מדברי השוכן מעט דרומית לעיר הבירה טביליסי, והוקם במאה השישית לספירה. בעבר הוא היווה משכנם של מעל 10,000 נזירים, וכיום, אחרי הזנחה ארוכה בימי השלטון הסובייטי, הוא משמש שוב כמנזר. המערות הנמצאות בקצותיהם של צוקים גבוהים צופות אל תוך חלל ריק וקירותיהן עדיין מכוסים ציורי פרסקו דתיים מאלפים.
סינאגי (המאה ה-18)
סינאגי, עיר גדולה בראשה של גבעת קאחטי, עודנה מסוגרת בין חומות המגן הארוכות שסובבות אותה, אשר נבנו בימיו של המלך ארקל השני במחצית השנייה של המאה ה-18. כל אחד מ-23 מגדלי החומות קרוי על שמו של אחד מכפרי הסביבה, ושימש בעבר כמקום מפלט לקהילה כולה. מהעיר ניבטים נופיו הנהדרים של עמק אלאזאני ושל הרי הקווקז הגבוהים.
מקום הולדתו של היין
גיאורגיה רואה את עצמה כמקום הולדתו של היין. מחקר ארכיאולוגי מספק עדויות לקיומה של תרבות יין עוד לפני 7000 שנה. רבים מאמינים כי המילה האנגלית "wine" נגזרת מן המילה הגיאורגית "gvino". היין ממלא תפקיד מרכזי בטקס הכנסת האורחים הגיאורגי המפורסם, ומשמש כסמל לידידות.
הארגונאוטים
לפי אגדה יוונית קדומה, קבוצת התיירים המתועדת הראשונה לבקר בגיאורגיה הגיעה במטרה לחפש אחר צמר הזהב. יתרה מזאת, הם אכן מצאו אותו, עובדה שאוששה לאור קיומה של הטכניקה הסוואנטית לכריית זהב באמצעות עורות של כבשים.
האירופאים הראשונים
לאחרונה נתגלתה על ידי ארכיאולוגים גולגולתו של ההנומיד בן 1.8 מיליון השנים בדמאניסי, למרגלותיו של ההר לסר קווקז. ממצא היסטורי זה מספק חוליית מפתח מקשרת בכל הנוגע לנדידת האדם הראשונה בתולדות האנושות מאפריקה לאירופה.
ארכיטקטורת המערות
גיאורגיה עשירה בארכיטקטורת מערות. המנזר בן 13 המפלסים של וארדזיה חצוב בתוך צוקי אבן חול המצויים בסמוך לגבול הטורקי, כשם שהעיר העתיקה אופליסציחה חצובה בסלעים שבסמיכות לדרך המשי ההיסטורית. המפורסם ביותר הוא מנזר דוד גארג'י שנבנה במאה השישית לספירה על מערותיו המעוטרות ציורי פרסקו עשירים, וחצובות בסלעי החול של אזור חצי מדברי.
תרבות
תרבות היא אחד ממוקדי המשיכה הבולטים של גיאורגיה. בהיותה המדינה השנייה להמיר את דתה לנצרות במאה הרביעית לספירה, גיאורגיה משופעת בדוגמאות של מורשת ארכיטקטונית עשירה במיוחד. לאור העובדה ששורשיה האומנותיים נטועים עמוק בקרקע במגוון תחומים – בציור (ציורי פרסקו בכנסיות), מוסיקה (שירה פוליפונית), מחול ( ריקודים מסורתיים) – אין זה מפתיעה שגיאורגיה מציעה מבחר בלתי רגיל של אירועי תרבות למבקרים בה, מודרניים כמסורתיים.
תיירות אקולוגית
מעטות הן המדינות ברחבי הגלובוס אשר יקדמו בברכה את התייר האקולוגי כגיאורגיה. המחוזות הטבעיים במדינה לא נפגעו כתוצאה מתיירות המונית, וחובב הבוטניקה, הזואולוגיה או הצפרות ימצא עצמו נפעם הודות למגוון הנדיר של הצמחייה, בעלי החיים והציפורים אשר מתקיים כאן. בנוסף, תוכלו לסמוך על המקומיים שישמחו לחלוק את אוצרותיה הטבעיים של גיאורגיה עמכם.
אבני הייסוד של הנצרות
אחת מהאטרקציות הבולטות של גיאורגיה היא היסטוריית בניית הכנסיות שלה – החל מן המאה החמישית לספירה. החזות הארכיטקטונית, כפי שהיא באה לידי ביטוי הן מחוץ למבנים והן בציורי הפרסקו שבפנים, מדהימה ביופיה, כשם שרבים מהאתרים בהם ממוקמות הכנסיות מצטיינים ביופיים.
אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו
מתוך שפע המונומנטים בעלי החיבור המדהים שלהם לסביבתם, שלושה הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית בשנת 1994: מצחטה, הבירה העתיקה של גיאורגיה, המנזרים גלאטי-באגרטי והכפר הסוונטי המבוצר אושגולי על מגדליו העתיקים האופייניים.
הים השחור
כל הגבול המערבי של גיאורגיה הוא למעשה קו חוף – ברובו חופי רחצה. מימיו השקטים של הים השחור מהווים מפלט מן החום בקיץ ומשכו מבקרים רבים אל גיאורגיה לאורך ההיסטוריה. מספר אתרי נופש, בתי מלון חדשים וגן בוטני מופלא ממתינים למבקר.
אומנות ה"טאמאדה"
נוכח שפע של אוכל מלא טעם ושל יין, גיאורגיה סיגלה לעצמה מסורת של תרבות שולחן, בניצוחו של "טאמאדה" שמנחה את טקס השולחן. זהו רק אחד מן הנושאים שצוירו על ידי ניקו פירוסמאני, האומן האהוב ביותר בגיאורגיה (נולד בשנת 1862). פירוסמאני פיתח לעצמו סגנון ציור נאיבי ייחודי, והיום הוא נחשב לאחד מן הבולטים בין הציירים ה"פרימיטיביסטיים".
הרי הקווקז
רכס הרי הקווקז משתרע בין הים השחור לים הכספי. גיאורגיה היא גן עדן אמיתי עבור מטיילים, מטפסי הרים וחובבי ספורט חורף. מספר פסגות נישאות לגובה של מעל 4000 מטרים. הנקודה הגבוהה ביותר של הר סחארה, בגובה של 5086 מטרים, נמצאת בשטחה של גיאורגיה. הר קזבק, בגובה של 5033 מטרים הוא הפופולרי ביותר בקרב מטפסי הרים.
המדינה עשירה במגוון רחב ביותר של נופים בשטח קטן – בגיאורגיה תוכל להפליג בים השחור בבוקר, ולעשות סקי במורדות ההרים המדהימים בשעות אחר הצהריים. אתרי הסקי של גיאורגיה, בגדאורי ובבאקוריאני מפותחים לא פחות מאתרי החוף באזור באטומי.
הרפתקאות 4X4
אין דרך טובה יותר לחוות את היופי ואת הדרמה של גיאורגיה מאשר מרכב 4X4. עם מרחק קטן יחסית בין נופים שונים ומנוגדים לחלוטין זה מזה – מדבריות, חופי ים, אזורים סובטרופיים, גידולי צמחיית תה, הרים גבוהים – מגוון הנופים הניבטים מבעד לחלון הפתוח מהווים מקור השראה לכל אחד ואחד מבני המשפחה.
צפרות
גיאורגיה היא אחד מיעדי הצפרות הבולטים באירופה. ניתן לחזות בה ביותר מ-360 מינים מתועדים של ציפורים, כולל שלושה מינים מקומיים שניתן למצוא בגיאורגיה בלבד: שכווי קווקזי שחור, תרנגול שלג קווקזי ועלווית חורף קווקזית, בעוד שבשאר חלקי מערב אירופה ניתן למצוא מין מקומי ייחודי אחד בלבד לאזור.
טביליסי
לב ליבם של מחוזות הקווקז הדרומיים
הסיפורים המיתולוגיים גורסים כי מקורה של העיר טביליסי בפסיון של המלך גורגאסאלי. במאה החמישית לספירה, במהלך אחד ממסעות הציד של המלך, הצליח נץ הציד שלו להכות בכנף של פסיון אשר צלל היישר לתוך מימי אחד המעיינות החמים באזור. עד למועד השבת שלל הציד העוף היה כבר מבושל ומוכן להגשה לשולחן הסועדים. לפיכך, הורה המלך לבנות את העיר סביב המעיין – מקור המילה "טביליסי" (Tbilisi) במילה הגיאוגרית טבילי ("tbili") שמשמעותה – חם.
בירתה של גיאורגיה, טביליסי, ממוקמת על גדותיו של נהר המטקווארי, בעמק מוקף גבעות. טביליסי מהווה מרכז כלכלי, תחבורתי ותרבותי חשוב – לב ליבם של מחוזות הקווקז הדרומיים.
בקרב אלו המכירים את העיר, טביליסי מעוררת תדמית חמימה ומסבירת פנים. העיר העתיקה של טביליסי, עם בתי העץ שלה הנראים כלקוחים מסיפורי אגדות, מטפסת במעלה הגבעה ומגיעה עד למבצר נאריקאלה; מראה הכנסיות בעלות גגות העופרת האפורים מתערבב יחד עם תמהיל צבעוני של קלאסיציזם רוסי, אר-נובו, מונומנטליזם סוציאליסטי ופוסט מודרניזם עדכני. בעיר העתיקה יוכל המבקר ליהנות מאווירה ים-תיכונית ומעירוב ארכיטקטוני הרמוני המשקף את היותה של טביליסי בית לעמים רבים במרוצת המאות הקודמות.
אתרי התיירות לביקור בעיר העתיקה כוללים את קתדרלת סיוני ואת באסיליקת אנצ'יסחאטי. מבצר נאריקאלה שנבנה במקור בידי הפרסים במאה הרביעית לספירה ונבנה מחדש במאה ה-17, הוא נקודת תצפית מרהיבה על העיר כולה. תוכלו ליהנות מרחצה בריאותית במעיינות הגופרית אשר נמצאים במבנה בית רחצה אוריינטליסטי המקורהכיפה, ולדמיין כיצד עשו זאת בעבר אומנים כמו פושקין, טולסטוי, דיומא, צ'ייקובסקי ולרמונטוב. לאחר מכן, בקרו בבית האופרה, מבנה ניאו-מורי מרהיב ביופיו הנמצא בשדרת רוסטאוולי של טביליסי, שם תוכלו לצפות בהופעה איכותית של אומנים בעלי מוניטין עולמי.
לא הרחק מבית האופרה בהמשך של שדרות רוסטאוולי נמצא המוזיאון הלאומי של גיאורגיה, ובו תוכלו לחזות באוסף של איקונות, ציורי פרסקו ופורצלן, כמו גם בתערוכת תכשיטי הזהב "Gold of Colchis". המוזיאון הלאומי של גיאורגיה לאומנות שוכן בכיכר פושקין הסמוכה, מספק מבט ממצה על המורשת הגיאורגית, ומכיל ציורים של הצייר האהוב בן המאה ה-19, ניקו פירוסמאני.
רחובות הקניות המרכזיים של טביליסי הם שדרות רוסטאוולי ושדרות צ'אבצ'אבדזה. יחד עם זאת, ניתן למצוא חנויות, גלריות אומנות מצויינות וחללי תצוגה במחוזות ואקה ו-ורה, כמו גם ברחובות העיר העתיקה מסביב לקתדרלת סיוני.
אם חשקה נפשכם במשב רוח רענן ובתצוגה מאלפת של אדריכלות העץ הגיאורגית, בקרו במוזיאון האתנוגרפיה הפתוח, במעלה הגבעות המשקיפות על העיר בדרך לאתר הנופש Turtle Lake.
השכרת גיפים ואנים אוטובוסים ומיניבוסים ! במחירים הטובים ביותר!
0522249095 דורי
|
|
|
|
|
.gif)